היסטוריה

1921-1935 התקופה הראשונית- רגע לפני

• בעמק חרוד היו שפע מים עיליים – מי מעינות קטנים וגדולים – מעין חרוד, עין יזרעאל, עין טבעון, עין רוחניה, עין רוזלן (איילות), מעין יוסף בסה"כ כ-630 מ"ק לשעה וסה"כ מעל 5.0 מיליון מ"ק לשנה. בנוסף היו מי הגשמים שזרמו בנחל חרוד. אך חלק גדול של המים שזרמו בתקופת החורף לא הי ניתן לניצול. אפיק נחל חרוד (הג'לוד) קלט חלק מהמים. מי המעיינות והגשמים התפשטו בעמק ויצרו ביצות.
• במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, אשר הושקו בשפע המים.חשוב להזכיר שכל עבודת חפירת תעלות הניקוז נעשתה בעבודת ידיים קשה.
• אחת הבעיות המרכזיות בראשית ההתיישבות הייתה אספקת מי שתיה.
• בעיית אספקת מי השתייה נפתרה באמצעים  שונים כדלהלן:
• משאבה וצינור " 6 הוקמו ממעין חרוד לכפר יחזקאל ופיצול " 4 לגבע.
• תעלת בטון F ממעין ריחניה לתל יוסף-בית אלפא וחפצי-בה.
• הנחת קו אסבסט "8 לנקודות החדשות של עין חרוד ותל יוסף בגבעת קומי. ועוד

1935-1944 העשור הראשון

• • צבי דר (פרנץ לדרר) – איש חפצי-בה הוא היזם – הראשון והרוח החיה של "ההתארגנות" משקי עמק חרוד או בשמה הראשון "קואופרטיב המים". יד ימינו באותם ימים – היה מרדכי בן יהודה מגבע.
  • בתאריך 17 לפברואר שנת 1935 התקיימה האסיפה השנתית הראשונה וההתארגנות קבלה את שמה הרשמי "אגודת המים השיתופית בעמק חרוד בע"מ". באסיפה זו נקבע המפתח ההתיישבותי לחלוקת המים בין ששת המשקים המייסדים.
    • כפר יחזקאל – 18%
    • גבע – 6.7%
    • עין חרוד – 27.2%
    • תל יוסף – 27.2%
    • חפצי-בה – 7.3%
    • בית אלפא – 13.6%
    • סה"כ – 100%
  • יסודות האגודה:
    • חלוקת המים לפי המפתח ההתיישבותי.
    • האגודה חייבת לספק את המים עד לגובה הקו הגרביטציוני.
    • האגודה מתחייבת לספק לכל ישוב מים בתכולת כלור ממוצעת שווה.
    • האגודה ראתה במרוצת הזמן להפריש מים לבית השיטה ולמושבים מולדת ורמת צבי ולגדעונה.
    • האגודה לקחה על עצמה גם את תפקיד התברואה לריסוס נגד יתושים בכל מקווי המים למניעת הקדחת.
  •  ישיבת ההנהלה הראשונה 17.2.1935 – ניתנה זכות חתימה על התחייבויות כספיות ועל תעודות לחברים – זאב איסרזון – תל יוסף / מרדכי בן יהודה – גבע / צבי לדרר – חפצי-בה / אהרון ציזלינג –עין חרוד. חתימת שניים מהנ"ל מחייבת את האגודה.
  •  1935  – נחפרה הבאר הראשונה  באר חפצי-בה א'.
  •  1935 – מהנדס המים –שמחה בלאס מתמנה ליועץ האגודה.
  • 1939-1940 – לניצול מי מעין חרוד להשקיה נבנו שתי תעלות. נבנתה תעלת בטון ממעין חרוד לתעלת קומי שהובילה את המים לאורך האגף הצפוני של העמק ונקראה תעלת E ונבנתה תעלת הגלבוע שהובילה את המים לרגלי הגלבוע לאורך האגף הדרומי של העמק. בנוסף נבנתה תעלת  F שהובילה את מי מעין ריחניה למשקי המזרח..
  • 1942 – לניצול מי החורף  נחפר אגם גבע = 120 אלף קוב.– לימים "האגם הקטן".
  • 1943 – הונח קו מים באורך 6 ק"מ – מתל יוסף לתמרה (ארגון הגליל) ומולדת
  • 1944 – נפטר מרדכי בן יהודה – מנהל התפעול – קלמן בסין מכפר יחזקאל נחלץ למלא את מקומו.
  • ישיבת ההנהלה 13.12.1936 – נבחרה הנהלה חדשה – צבי לדרר – חפצי-בה / מרדכי בן יהודה – גבע / יוסף אפרתי – גבע / אליהו שכנאי – כפר יחזקאל / אהרון ציזלינג- עין חרוד. זלמן וילקומירסקי – תל יוסף / צבי נוימן – השוה"צ בית אלפא.

1945-1954 העשור השני

• 1947 – שני סעיפים בדיון ההנהלה בבית השיטה 5.6.1947 – א) דיון על קידוחים חדשים ( אחד- מעל ריחניה. השני- על יד ואדי רוזנפלד, השלישי- ליד מחצבת נוריס והרביעי – רזרבי.) וכן מכונה לקידוחי גישוש. ב) הנחת קו מחבר מרשת המים שלרגלי הגלבוע לרשת המים של "הר קומי".
• 1949 – הכנסת החשמל לעמק חרוד ביוזמת אגודת המים.
• 1949 – בעקבות גילוי באר בית אלפא א' המלוחה גרמה לבעיית חלוקת המים ולצורך בהנחת צינורות פלדה בקוטר " 12 +" 16 לכל רוחב הגזרה.
• 1949 – צרוף בית השיטה לחברות מלאה באגודה.
• 1951 – האגודה מתחילה לנצל מים מאזור בית שאן.
• 1953 – אכזבה גדולה למושבים תמרה ומולדת – בקידוח ברמות כוכבא, לאחר שנמצאו מים בעומק 200 מטר אך הם מכילים 1500 מ"ג כלור ואינם ראויים לכל גידול חקלאי ואף לא לבריכות דגים. הקידוח נערך בתנאים קשים ובלע רבבות לירות " – (סוף ציטוט עיתון דבר 8.2.1953)
• ישיבת ההנהלה 6.4.1950 – הוחלט שחתימתם של הח"מ קלמן בסין – כפר יחזקאל / משה פישלר – בית אלפא. תחייב את האגודה , על שקים וקבלות, תחייב חתימת אחד מהחברים בנ"ל בצרוף החותמת.

1955-1964 העשור השלישי

•  1955 – שינוי בחלוקת המים –
  • כפר יחזקאל – 11%
  • גבע – 9.75%
  • עין חרוד א' – 13.0%
  • עין חרוד מ' – 13.0%
  • תל יוסף – 18.1%
  • בית השיטה – 14.45%
  • חפצי-בה – 8.7%
  • בית אלפא – 12.0%
  • סה"כ – 100%
  • 1955 – לאחר ויכוחים רבים מתקבלת החלטה  במוסדות המיישבים שהאגודה תהיה זכאית לנצל ממקורות המים באזור בית שאן (שוקק, ג'מעין) 3.250.000 מ"ק בשנה. בשלב ראשון מחצית הכמות. בפועל כמות זו לא הוגדלה בהמשך. מתבצעת הקמת מכון שאיבה במפגש המעיינות: הפואר וג'מעין. והובלת המים בצינור של 2000 מטר לאזור הגלבוע.
• 1956 – חפירת האגם המרכזי בשדות עין חרוד. בתכולה של 1.5 מיליון קוב. המטרה הראשונית תפיסת מי שיטפונות, במרוצת הזמן הוכח שזה לא יעיל, בעיקר בגלל בעיית  כמות הסחף, ומילוי האגמים מתבצע ע"י שאיבה מי הבארות ומעיין חרוד. והתפקיד האופרטיבי הפך לחשוב ביותר של האגמים.
• 1959 – בהמשך להצלחת חפירת האגם המרכזי מתבצעת חפירת האגם המערבי באדמת כפר יחזקאל . בתכולה של 1.8 מיליון קוב.
• 1959 – המתכנן שמחה בלאס אמר בחנוכת האגם: " רעיון האגמים נולד בעמק המזרחי עם חפירת ברכות האגירה הראשונות ביוזמת המנוח בן מאיר מתל יוסף. ומאז הורחב והגיע לאגמים אחרים. והוסיף כי המאמצים שהושקעו עד כה ע"י אגודת המים בגוש חרוד באיגום ובקידוחים – עולים על מאמצי אזורים אחרים בארץ.
• 1963 – ביוזמת פרופ' שטרן מתחילים להתבצע מספר קידוחים למרגלות הגלבוע (ארבעה באזור ריחניה ונוספים) בהצלחה גדולה של גלוי כמויות גדולות של מים מתוקים .מסך הכל הקידוחים המתוקים לרגלי הגלבוע ניתן להפיק כמות של 16.000.000 מ"ק (ששה עשר מיליון מ"ק).מהלך ביצוע הקידוחים בגלבוע נמשך מספר שנים.
• 1964 – בכנס בבית שטורמן –30 שנה לאגודה – א.צביק מבית השיטה מנהל האגודה סיפר כי בעיות המים בגלבוע נפתרו בכוחות עצמיים של האזור ללא הכרעות מבחוץ. אנשי המדע לא האמינו כי ניתן יהיה לגלות מי קידוחים באזור זה. אך האגודה השקיעה למעלה מ-2 מיליון ל"י . וזכתה להצלחות חשובות. כיום ברשות האגודה : 61 קידוחים ושלושה מעיינות מרכזיים. וכמות המים הכללית מגיעה ל-26 מיליון מ"ק.
• ישיבת ההנהלה 2.6.1957 – נבחר ועד ההנהלה – אריה צביק- בית השיטה / קלמן בסין – כפר יחזקאל / אליקים גולן- גבע / אברהם קפלן – בית אלפא / יוסף לוין – כפר יחזקאל / אברהם ברנד – עין חרוד מאוחד / זאב ליש- עין חרוד איחוד/ נפתלי בן מאיר – תל יוסף/ שמואל יזרעאלי – תל יוסף / נחום שריג – בית השיטה / ישראל פוגל – חפצי בה.
• ישיבת ההנהלה 10.5.1959 – נבחר ועד ההנהלה – אריה צביק- בית השיטה / קלמן בסין – כפר יחזקאל / אליקים גולן- גבע / יצחק גנז- בית אלפא/ משה לוין – כפר יחזקאל / אברהם ברנד-עין חרוד מאוחד / זאב ליש- עין חרוד איחוד / אהרון לנדסברג-תל יוסף / מאיר כרמי-בית השיטה / משה רבינוביץ'-חפצי-בה.
• 1964 – בעקבות מציאת כמויות המים הגדולות הוחלט על חפירת האגם המזרחי באדמת תל יוסף . בתכולה של 2.1 מיליון קוב.

1965-1974 העשור הרביעי

• הגברת הקידוחים וקידום מהילת המים.
• 1967-1970 – מציאת כמויות המים הגדולות בקידוחים בגלבוע מאפשרות להרחיב את אזור אספקת המים על ידי האגודה אל מעבר לקו הגרביטציוני. מתקבל החלטה על ביצוע מפעל צפון א' שמשמעותו חריגה מהקו הגרביטציוני והעלאת מים על ידי האגודה שהשקיית השטחים הגבוהים.  מפעל צפון א' כולל  פיתוח 6 בריכות אופרטיביות ומכוני מים מעל הקו הגרביטציוני והעלאת כמות מים יומית של 75-80 אלף מ"ק. להלן הבריכות > +85 מעל תל יוסף / +45 באבלק מעל גבע ועין חרוד / + 115 מעל כפר יחזקאל. חיבור הבריכות ברשת צינורות בקטרים : 12" 14" 16" 18" .ראוי לציין שחלק מהמשקים כבר התחילו לפני ההחלטה על ביצוע מפעל צפון א' לפתח מערכות עצמיות להעלאת המים מעל הקו הגרביטציוני. מערכות אלה צורפו ונכללו במפעל האגודה.
• 1972 – בוויכוח בין נציב המים ומומחים על פוטנציאל המים במדינה. שמחה בלאס הביא כדוגמה את אגודת המים עמק חרוד שהיא אגודה עצמאית. מאז 1934 ועד היום קדחה 67 קידוחים, שב-40 מהם נמצאו מים. כיום יש לאגודה 4555 מ"ק ליממה ומליחותם הממוצעת אינה עולה על 240 מ"ג כלור.
• 1973

1975-1984 העשור החמישי

• 1978 – משרד צפריר וינשטין – מתמנה למהנדס האגודה במקום משרד שמחה בלאס
  • 1982-1980 – כמויות המים הנוספות מאפשרות למשקים להרחיב את שטחי ההשקיה ומתקבלת ההחלטה לבצע את מפעל צפון ב'. להרחבת מפעל הצפון לאספקה יומית של 120 אלף מ"ק . לעומת 80-75 אלף בצפון א'.
    • לקביעת זכויות המשקים מתמנה ועדה בהרכב – דניאל הכהן (בית אלפא) אורי כרמי (בית השיטה) ,יוסף לוין (כפר יחזקאל), יוחאי סבוראי (עין חרוד מאוחד).
    • הבהרת המושג שטחי הצפון- כל השטחים מעל הקו הגרביטציוני של כל משק
    • השקיית שטחים באזורים הגבוהים שלא ניתן להשקות עד היום.
    • פדיון המפעלים הקיימים של המשקים.
    • מתקדמים עם השטחים מלמטה למעלה ומן הקרוב (נמוך) לרחוק (גבוה).
• 1982 – לשליטה ובקרה על כל מערכת אספקת המים שגדלה והתרחבה הוחלט לבצע את פרויקט  האוטומציה שלב א'. – מערכת אספקת המים הוקמה במהלך עשרות שנים שלב אחר שלב. כפועל יוצא מתולדות האגודה נמצאים מכוני שאיבה ברמה הנדסית שונה. מטרת המהלך היא מחשוב המכונים ושיקום לוחות החשמל .והחיווט המערכת . הכוונה לבצע "יישור קו " לרמה הנדסית מודרנית של המערכת האלקטרו-מכנית.המערכת שנבחרה הייתה מערכת "גל" של מפעל חפציבה. המערכת תפקדה עד שנת 1995.

1985-1994 העשור השישי

• 1985 – 1986  לניצול מיטבי של כמויות המים העומדות לרשות המשקים נדרש להרחיב את מפעל האגודה לשטחים נוספים חלקם ברמת יששכר. לצורך כך מתקבלת החלטה להקמת מפעל צפון ג'.
• לקביעת זכויות המשקים נבחרת ועדה ברכב– יורם כהן (חפצי-בה) . גיורא סלוס (חפצי-בה) . מיכאל עץ חיים (עי"ח מאוחד). יוחאי סבוראי (עין חרוד מאוחד) הקף התוכנית 4000 דונם ואספקת מים יומית 155 אלף מ"ק לעומת 120 אלפי מ"ק בצפון  ב'..
• מפעל צפון ג' הוא מפעל המשך לצפון ב' – מבוסס על אותם העקרונות. המטרות: השלמות ושיפורים. השוואת המליחות וביטול "עיוותים" קיימים. הגדלת אספקת המים בצפון.
• 1985 הקמת "שותפות דגים ". המטרה ניצול מי המאגרים לגידול דגים מסחרי בחורף ובאביב. וניקוי המים ע"י הדגים.
• לאורך כל השנים מתקיים ויכוח ומאבק עם נציבות המים על החיובים בהיטל הפקה אותם דורשת נציבות המים מבלי להתחשב בעלויות הגבוהות של האגודה.
• 1990- בחינת בעיות הניקוז בעמק חרוד- דו"ח אבא ניב
• 1992-1998 – על בסיס דו"ח אבא ניב והניסון של ביצוע ניקוז תת קרקעי עמוק בשדה העמק של עין חרוד איחוד משנת 1983  וכן ההבנה שיש קשר בין מליחות המים שמספקת האגודה לבעיית המלחת הקרקע בשטחים המושקים, לוקחת האגודה על עצמה את הובלת פרויקט הניקוז התת קרקעי בכל השטחים של המשקים הסובלים מבעית ניקוז והמלחה, בשלב ראשון בשטחי העמק ובהמשך גם בשטחים הגבוהים .מימון וביצוע הפרויקט נעשה בשיתוף הקק"ל (שגם מימנה 50%) ומשרד החקלאות (נתן מענקים של 25%) וכל משק השתתף ב 25% של יתרת המימון. תוך מספר שנים חלה הבראה משמעותית של השטחים שהומלחו.
• 1993-1995 – מערכת האוטומציה הקיימת מתחילה לקרוס ומתקבלת החלטה לבצע את פרויקט אוטומציה שלב ב'. המאפיין העיקרי היה הכנסת "בקרים תעשייתיים" מתקדמים ומאד חכמים שהחליפו גם את הצורך של מרבית הפונקציות של המערכת "האלקטרו-מכנית". בפועל זה בוצע ע"י החלפת מערכת "גל" למערכת "טקסט".

1995-2004 העשור השביעי

• 2001 – בעקבות הצפי לעלית מחירים של המים השפירים והחלטת הממשלה על הסבת החקלאות לשימוש בקולחים תוך מתן מענקים למטרה זאת (כאשר ברקע איום על מקורות המים של האגודה משאיבה פלסטינאית) מחליטה האגודה על כניסה להקמת מפעל השבה להמרתך השימוש במים שפירים לשימוש בקולחים להשקיה החקלאית.
• מאחר ותכנית מפעל ההשבה משנה את תנאי אספקת המים במפעל האגודה, כאשר מרבית המים/קולחים מובלים ישירות לשטחים הגבוהים, מחליטה האגודה על בחינה מחודשת של רצונות וצרכי המשקים בתכנית הנקראת "חרוד 2000" – מוקם צוות בהרכב: חגי מדברי (תל יוסף), יוחאי קמחי (עי"ח איחוד), מיכאל עץ חיים (עי"ח –מאוחד) ואברהם טרייבר שימקד את המטרות שהוצבו בתכנית – "חרוד 2000"
  • סקר מערכת המים הקיימת.
  • שיפור המערכת הקיימת
  • בדיקת אפשרות לפיתוח אזורים חדשים אשר לא הושקו עד היום.
  • בחינת מצב מקורות המים מבחינה הידרולוגית – דו"ח רוזנטל
  • מפעל הקולחים התבסס על הבאת הקולחים המגיעים מאזור חיפה והמפרץ לעמק יזרעאל גם לעמק חרוד. בשלב ראשון מתוכנן מפעל השבה לשלושת העמקים המזרחיים שכולל את גלבוע בית שאן ועמק הירדן, אבל כבר בשלב זה בתאום עם נציבות המים ועל רקע הצפי לכמויות הקולחים מתקבלת ההחלטה להמשיך לקדם את המפעל לאגודת המים חרוד בלבד.

2005-2015 העשור השמיני

• 2005 – נשפט ומאושר בנציבות המים מפעל הקולחים.
• הקדמה- בשל מצוקת המים בישראל וכן בהתאם למדיניות הלאומית להשבת קולחים לשימוש חקלאי בהמרה (המרת מ"ק מי האגודה מול מ"ק מים מושבים) . הוחלט להביא מי קולחים מערי המפרץ והגליל המערבי לאזור "עמק חרוד". התוכנית התבססה על הנחת יעד של 15 מיליון מ"ק קולחים לשנה לעמק חרוד בשלושה שלבים. הפרויקטור – צביקי נור.
• החלטה עקרונית של האגודה הייתה לקבל את הקולחים ממפעל תשלובת הקישון של מקורות שהם קולחים שעברו את כל שלבי הטיפול הנדרשים והם מותרים (על ידי משרד הבריאות) להשקיית כל גידול.
• קבלת הקולחים בקו פרשת המים (כביש 60) מצפון לקיבוץ יזרעאל בעומד אספקה +90 ..וקבלת המים מצינור 36" של מקורות המוליך קולחים לאזור התענך.. יתרונות ועקרונות הפרויקט:

1. שימוש במים מושבים להשקיה לאחר טיפול שלישוני כלומר "מים מותרים לכל גידול" מאפשר לשלב את הקולחים במפעל האגודה באופן הדרגתי (כי הכמויות תהיה נמוכות בהתחלה ותגדלנה בעתיד) והחקלאי יוכל להמשיך לגדל  באותם התנאים ללא צורך בשינוי הגידולים ושיטות ההשקיה.
2. בנוסף הקולחים "מתוקים" יחסית לעומת "המים שלנו" המלוחים.
3. כלומר ערך מוסף נוסף- עצירת נזקי המלחת הקרקע החקלאית בעמק חרוד.
4. מינוף מערכת הצנרת והמכונים של "האגודה" לרמה הגבוהה ביותר.
5. חיסכון גדול באנרגיה בגלל העובדה שמקבלים מים בגובה +90 ומוליכים אותם לשטחי הצפון ללא אנרגיה. ( וזאת בכוח הגרביטציוני )

• עלות נמוכה יותר למ"ק מים שמספקת האגודה.
•  2007 -2010 מתבצע מפעל קולחים / השבה – שלב א הכולל הנחת  קו הקולחים מעמק יזרעאל לעמק חרוד ובהמשך פיצול באזור עין יזרעאל לקו למילוי המאגרים בעמק ( "24) וקו להובלת עיקר הקולחים ישירות לשטחים הגבוהים ("32) עד בריכה 85+.. כמו כן הקמת תחנות השאיבה הדרושות לשלב זה.
• 2010 -2015  – שינוי תכנית המפעל בעקבות הנחיות רשות המים וקידום הבאת קולחים לצרכנים נוספים ברמת יששכר כשלב ב'.. שלב ב' עדין לא הושלם – בשני המאגרים המתוכננים ליד מולדת וליד בית השיטה עדיין לא החלה העבודה. לידיעה – בשנת 2015 היה השימוש של מים מושבים באגודה כ-6 מיליון מ"ק.
• במסגרת שלב ב' של מפעל ההשבה מוחלפת ומחודשת כל מערכת האוטומציה (פיקוד ובקרה) של האגודה למערכת מודרנית וחדשה בתקשורת אלחוטית.

העשור התשיעי 2016

• 2016 – 2018 – במסגרת השלמות מפעל הקולחים, הקמת מאגר מולדת 2 (1.7 מיליון מ"ק)ברמת יששכר. הנחת קו "30 לחיבור קולחים גם לאגף המזרחי, מבריכה 85+ לבריכה ג'ופה 80+.
• 2018 – מתוכננות ומקודמות הגדלת בריכות ג'ופה 80+ ו 210+ ליד כוכב הירדן.
• 2018 – מתקיימים דיונים עם רשות המים על קבלת מים ברמת יששכר מפרויקט אגירה שאובה כוכב הירדן. במסגרת זו הגדלת בריכה 210+ היא ל 60.000 מ"ק.
• 2018 – מקודמות התכניות לאישור פרויקט התפלת מי קידוחי בית אלפא המלוחים למי שתיה באיכות הראויה (מי קידוחי ריחניה המסופקים היום לשתייה כבר עברו את סף 400 מ"ג שהוא הסף המותר לאספקת מי שתיה.
• 2018 נבדקות תוכנית חשמל סולארי על המאגרים

מילון מושגים

אנרגיה – שימוש בחשמל לדחיפת מים לעומת השימוש בכוח הכובד –גרביטציה
אייזנהואר (דרך) – דרך ממחצבת בית אלפא בין בית השיטה לשדה נחום > למולדת
אבלק – שטחי גבע ועין חרוד מצפון לישובים.
אקוויפר ההר – מקור המים של קידוחי הגלבוע הנמצא במעמקים בשומרון.
ג'ופה – שטחי בית אלפא וחפצי בה ליד צומת איזנהואר.
מרסס', קומי, דנה, יובלה, כפרא, כאוכב, נוריס, מזר, זרעין – הכפרים הערבים השכנים שננטשו לאחר מלחמת השחרור 1948.
הג'לוד – נחל חרוד – זורם מקו פרשת המים לנהר הירדן נשפך ליד חמדיה.
העמק הנעלם – נחל רוזנפלד מהגלבוע לתל יוסף הישנה- תל שיח חאסן.
ואדי סידר – נחל אכז מרמת צבי לנחל חרוד ליד בת הגלבוע.
ואדי קקאו – מהגלבוע לבית אלפא.
זרעין – שטחי גבע בין כפר יחזקאל למרחביה.
מסעף חרוד- פיצול צינור 36" שח המים המושבים ליד עין יזרעאל צפונה – לכיוון בריכת +80 ובריכת הגומי.
פטר ממעוז חיים – אמן ציורי שטח באדמות עין חרוד איחוד ותל יוסף ב"עמק".
קינדה – אחת מאגודות המים של טייבה שתקבל מים מושבים.